החשיבות של עבודת צוות אפקטיבית במניעת תאונות

מדוע עבודת צוות אפקטיבית חשובה לבטיחות?

פועל בניין נפגע קשה בתאונת עבודה, כתוצאה מנפילה מגובה. זוהי כותרת החוזרת על עצמה כמעט כל שבוע בעיתונות. המסקנות המידיות הן תמיד חשד לרשלנות מצד מנהלי העבודה, הקבלן, והעובד עצמו. לרוב, אנחנו לא מקדישים מחשבה רבה לנושא עבודת הצוות בתהליך הפקת הלקחים מתאונות עבודה. מאחר וברוב מוחלט של תאונות העבודה מעורב הגורם האנושי, ורובנו עובדים בצוותים, לעבודת צוות אפקטיבית יכולה להיות משמעות קריטית במניעת תאונות.

מתי עבודת הצוות אפקטיבית?

עבודת צוות טובה קיימת בדרך כלל בצוותים בהם התקשורת היא טובה, תהליך קבלת ההחלטות נעשה בצורה משתפת, קיימת פתיחות מצד חברי הצוות לרעיונות, היעדים ברורים לכולם, ויש מחויבות גבוהה של חברי הצוות למשימות. לכל אחד מנושאים אלו השפעה קריטית על הבטיחות של הצוות.

תקשורת בצוות:

בחקירת אסון תעופתי התברר שאחד הגורמים לתאונה היה תקשורת לקויה של משנה לטייס הראשי עם הטייס הראשי. חוסר אסרטיביות מצדו של המשנה, והחשש שלו להציף בעיות בטיחותיות שנתקל בהן, גרמו להתעלמות מתקלות בטיחות, שהובילו בסופו של דבר להתרסקות מטוס. כאשר הסימנים מוסכמים בצוות, השפה אחידה, המונחים המקצועיים מוכרים לכולם, ואמצעי התקשורת זמינים (מכשירי קשר, כריזה וכו') הסיכוי לתאונות קטן יותר. לכן, בדרך לתרבות מנצחת של אפס תאונות, הדבר הכי חשוב שכדאי לעבוד עליו, הוא התקשורת בצוות.

קבלת החלטות:

כאשר מתנהל בצוות סיעור מוחות פתוח וכולם מביעים את דעתם בצורה חופשית, הצוות יכול להגיע לפתרונות מדהימים לבעיות. אבל הדרך בה החלטות מתקבלות בקבוצה יכולה  להיות מתכון לאסון. בני אדם בקבוצה לוקחים סיכונים יותר מאשר שהם לבד, ונוטים לפזר את האחריות במצבים מסוכנים. הסיפור המוכר ביותר הוא של אישה שהותקפה ברחוב בניו-יורק, ובמשך יותר משעה עוברי אורח התעלמו ממנה. בסדרת ניסויים שערכו חוקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית מצאו שבני אדם יתעלמו מסיכונים או ממצבי חירום, בגלל תופעת פיזור האחריות, ובגלל שמפחדים שהאחריות לטיפול באירוע תיפול עליהם.

קבלת החלטות בצוות יכולה להיות גרועה גם כאשר יש מנהיג דומיננטי בצוות, שאף אחד לא רוצה להתעמת איתו. כאשר עובד בצוות כזה ירצה להתריע על בעיית בטיחות, והוא יודע שהמנהל כנראה יחשוב אחרת ממנו, הוא יבחר להימנע מעימותים.

חשיבה קבוצתית:

השקענו זמן וכסף בפרויקט גדול, בלי לבחון מספיק חלופות. עם הזמן, החלו לצוף סימנים ששיטת העבודה לא הייתה נכונה, וייתכן שצריך לבטל את הפרויקט. כאשר תופעת החשיבה הקבוצתית חזקה בצוות, אנשים יתעלמו מהסימנים, בעיקר אם יש מנהיג חזק לקבוצה, ודעתו גלויה. אנשים יפעילו צנזורה עצמית, וימנעו מעימותים. אנשים נוטים להימנע מהבעת דעה, אם הם חושבים שהרוב בקבוצה חושבים אחרת. ככל שהקבוצה יותר הומוגנית ומלוכדת, הסיכויים לחשיבה קבוצתית גבוהים יותר. לכן, בצוות טוב צריכים להיות אנשים מרקע שונה,  צריך לעודד השמעת דעות שונות, ורצוי שמנהיג הקבוצה ישמיע דעתו בסוף הדיון, כדי לא להשפיע על הדיון.

מה עושים?

כמנהלים, עליכם לשים לב כל הזמן לנושא עבודת הצוות, ולהיות ערים להשפעות של עבודת צוות אפקטיבית על ההתנהגות הבטיחותית של העובדים. וודאו שבכל דיון המתקיים בצוות, כולם משתתפים, ושאתם מעודדים הבעת דעות שונות. לפני ביצוע משימת תחזוקה למשל, כדאי מאוד לקיים דיון של מספר דקות על הסיכונים בעבודה, לבחון ביחד עם העובדים את התרחישים שיכולים להיות במשימה, ולוודא שחלוקת האחריות בצוות ברורה.  מומלץ מאוד לנתח עם הצוותים אירועי בטיחות שקרו בעבר, ולקיים סיעור מוחות כיצד ניתן למנוע הישנות אירועים דומים בצוות. וודאו שבדיונים מסוג זה אתם שומרים על כללי ניהול סיעור מוחות, והם לא נושאים אופי של הרצאה או חלוקת הוראות.

 

איך להציג מסר בטיחותי משכנע

ממוני בטיחות ומנהלים עוסקים באופן שוטף בשכנוע, ובניסיון לשנות עמדות של עובדים בנוגע להתנהגויות בטיחותיות. כדי שהמסר יהיה משכנע, חשוב להקפיד על כמה כללים:

§ מעביר המסר צריך להיתפס כמומחה וללא אינטרסים אישיים.

§ המסר צריך להיות ספציפי לגבי מצב או משימה מסוימת.

§ המסר צריך לחזק את הנושאים שנלמדו בהדרכות הבטיחות.

§ את ההנחיות צריך להעביר בגישה חיובית.

§ הצגת שני צידי המטבע, התחלה וסוף נזכרים טוב יותר מאמצע.

§ אנשים המדברים מהר, משכנעים יותר מאנשים המדברים לאט.

§ לעיתים יעילות המסר עולה כאשר הוא מעורר אצל השומע, או הצופה פחד ברמה בינונית. פחד מועט, או פחד רב מאוד לא יעילים. בני אדם נוטים להתעלם מהמסר ולעבור להתגוננות, או אי מתן אמון.

§ שילוב של טכניקות חינוכיות עם חקיקה וסנקציות, אפקטיבי יותר משימוש בכל אחד מהם בנפרד.

האם עמדה חיובית כלפי בטיחות תנבא התנהגות בטיחותית? בסקר שנערך לגבי עמדות העובדים נמצאו הבדלים בין עמדות של עובדים שנפגעו, ועמדות של עובדים שלא נפגעו:

עובדים שנפצעו:

• התעשייה מסוכנת

• היכרות טובה מידי עם התחום מורידה מודעות לסיכון

• עייפות גורמת לתאונות

• ההנהלה לא מקדמת בטיחות

עובדים שלא נפצעו:

• לעובד אחריות מלאה לבטיחות

• לעובד שליטה מלאה באפשרות להיפגע מתאונה

• שביעות רצון מתפקוד ההנהלה

• תאונה נובעת מחוסר אחריות ורשלנות

שינוי עמדות הוא רק חלק מהגורמים המשפיעים על אקלים בטיחות ולכן יש צורך לפנות לכל הגורמים על מנת לשפר התנהגות בטיחותית. גורמים אלו כוללים: התנהגות בעבר (הרגלים), נורמות חברתיות ולחץ חברתי, הבנה ותפיסת סיכון, מוטיבציה, הבדלים אינדיבידואליים (מאפייני אישיות), וגורמי סביבת עבודה שעשויים לקדם או לעכב התנהגות רצויה.

מסקנה- עמדות הן גורם משפיע ומושפע מהתנהגות.