העצמת נאמני בטיחות

מי צריך העצמת עובדים?

העצמת עובדים היא לעובדים הזדמנות להתפתח מבחינה אישית ומקצועית, להפוך אותם לחלק משמעותי מהארגון ובעלי השפעה על הארגון. העצמה מתחילה במתן אחריות לעובדים ובשיתוף בקבלת החלטות, ותורמת למוטיבציה של העובדים ולהגשמה העצמית שלהם. העצמה נכונה יוצרת עובדים מעורבים ואכפתים יותר, שתורמים יותר לארגון. החוק מחייב להכשיר ולהפעיל נאמני בטיחות, וזו יכולה להיות הזדמנות מצוינת להעצמת עובדים. העובד מקבל

מי הוא הנאמן?

תפקיד הנאמן בטיחות מוגדר היטב בחוק ארגון הפיקוח. התפקידים של הנאמן לא פשוטים בכלל, והם דומים לחלק מהתפקידים של הממונה בטיחות. אבל, הנאמן מוסמך בהדרכה של 3 ימים בדרך כלל, ועוסק בתפקיד בחלק קטן מהזמן שלו, בנוסף לעבודתו הרגילה. הממונה לעומתו עובר קורס ארוך של 8 חודשים, ובדרך כלל זהו תפקידו העיקרי. הנאמן צריך לבדוק את תנאי הבטיחות, להדריך את העובדים ולייעץ להם ועוד. את הכלים לעבודה אפקטיבית הוא אמור לקבל במפעל. הפעלה נכונה של נאמני הבטיחות יכולה לתרום רבות לקידום תנאי הבטיחות, אך במפעלים רבים מסתפקים בהכשרת העובדים, וזימונם לוועדת הבטיחות בלבד, ובמקומות אחרים הנאמנים פעילים באופן חלקי. הנאמנים יכולים להיות כלי עוצמתי לקידום הבטיחות, כבר השקעתם בהם משאבים, למה לא להעצים את עבודתם? התרומה של נאמן פעיל פועלת לשני הכיוונים: גם לארגון, להנהלה ולממונה הבטיחות, וגם לנאמן עצמו, שמקבל הזדמנות ללמוד דברים חדשים, מקבל תחומי אחריות, והזדמנות לסיפוק והגשמה עצמית, מעבר לשגרת היומיומית שלו במפעל. העצמה נכונה של הנאמן בנויה כרגיל משלושה שלבים: הגדרה של תחומי האחריות, הגדרת המשימות, ובקרה על התהליך. תהליך להעצמת נאמנים צריך גם לכלול כלים לעידוד המוטיבציה של הנאמנים, כגון משוב, תגמול, הוקרה והערכה.

מה מצפים מהנאמן?

למרות שהחוק מגדיר במפורט את התפקיד, רצוי להגדיר באופן מפורט כיצד התפקיד בא לידי ביטוי אצלנו במפעל, ומה זה אומר בפועל. כדי שהתפקיד לא יהיה מעורפל, צריך לשאול את השאלות: כמה? מי? איך? מתי? כדי לוודא שניסחנו את השאלות ואת המשימות בצורה ברורה, צריך לשאול איך מוודאים שזה מבוצע. אם ההגדרה ברורה, גם הבקרה תהיה קלה לביצוע. אם ההגדרה מעורפלת (כמו בחוק), יהיה לנו קשה להגדיר את כללי המעקב. לדוגמה, בסעיף הראשון בתפקידיו של הנאמן כתוב:

1) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם; זהו ניסוח די כללי, וכדאי להגדיר בדיוק איך עומדים על תנאי הבטיחות ופועלים לשיפורם. מומלץ לאמץ גישה פרו-אקטיבית: ליזום את הפעילות, ולא לחכות שאם יקרה משהו הנאמן ידווח. אפשר להגדיר לדוגמה ימים קבועים בהם יבצע הנאמן סיורים, לבנות רשימות תיוג לפי נושאים אותם יבדוק הנאמן, לבנות תוכנית של סיורים משותפים בהם מנהלים מתלווים לנאמן, ולהגדיר כיצד אוספים את הממצאים ומטפלים בהם. חשוב שפעילות הנאמן תהיה שקופה ומובלטת: שהעובדים ידעו שהנאמן נמצא "בתפקיד" עכשיו, באמצעות תג על הבגד או ווסט זוהר, ולשקף לעובדים מה הוא בודק, ומה הוא מצא, באמצעות משוב לעובדים. אם במפעל פועלים מספר נאמנים, אפשר לחלק את תחומי האחריות בניהם, לפי אזורים, או לפי נושאים, כגון בטיחות אש, ארגונומיה, או גיהות. התמקצעות של נאמן בנושא מסוים מעצימה את הנאמן, וזו הזדמנות להעמיק את ההכשרה והידע של הנאמנים בקורסים וימי עיון.  את האחריות של הנאמנים כדאי להגדיר, ולצרף למסמך מינוי רשמי.

מוטיבציה לפעולה

למה שעובד ירצה לשמש מרצונו הטוב כנאמן בטיחות? רוב האנשים לא מחפשים עבודה נוספת, אם אין תגמול או הערכה בצידם. למרות שתגמול כספי יכול לתרום הרבה למוטיבציה של העובדים, זה לא הכלי היחיד. הערכה מהמנהלים, כנסים לנאמנים, ימי העשרה מקצועית, תעודת הערכה, תחרויות, פרסי הצטיינות, ארוחה עם המנכ"ל, סיורים מקצועיים… כל אלו כלים שכדאי להשתמש בהם כדי לעודד מעורבות והשתתפות של העובדים. לפעמים כדאי לעשות רוטציה בתפקידים, כדי לשלב עובדים נוספים בתהליך, ושהעובד לא יקבל תחושה שהפילו עליו תיק לכל החיים. הדרך הטובה ביותר לעודד מוטיבציה אצל הנאמנים, היא להכיר בפועלם ובתרומתם, ולתת להם תחושה שהפעילות שלהם חשובה והכרחית. הדבר שיכול לשבור בצורה היא יעילה נאמן, הוא חוסר התייחסות לממצאים שהוא מעלה. אם נאמן דיווח על מפגע בטיחותי, והמפגע לא טופל, או שההנהלה כלל לא התייחסה לדיווח, הסיכוי שהוא ימשיך לדווח קטן. לכן, כל דיווח חייב לקבל התייחסות עניינית, ורצוי מתועדת. השתמשו בוועדת הבטיחות כדי לתת לנאמנים את הבמה הראויה להם, ותנו להם הערכה ומשוב חיובי על פועלם.

 

הגדרות התפקיד בחוק ארגון הפיקוח: וודאו שכל נושא מקבל התייחסות ברורה בהגדרות התפקיד.

1) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם;

(2) להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות;

(3) להודיע בכתב למעביד או לבא-כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי;

(4) לעיין בכל פנקס, תעודה, דין-וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה;

(5) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

 

החשיבות של עבודת צוות אפקטיבית במניעת תאונות

מדוע עבודת צוות אפקטיבית חשובה לבטיחות?

פועל בניין נפגע קשה בתאונת עבודה, כתוצאה מנפילה מגובה. זוהי כותרת החוזרת על עצמה כמעט כל שבוע בעיתונות. המסקנות המידיות הן תמיד חשד לרשלנות מצד מנהלי העבודה, הקבלן, והעובד עצמו. לרוב, אנחנו לא מקדישים מחשבה רבה לנושא עבודת הצוות בתהליך הפקת הלקחים מתאונות עבודה. מאחר וברוב מוחלט של תאונות העבודה מעורב הגורם האנושי, ורובנו עובדים בצוותים, לעבודת צוות אפקטיבית יכולה להיות משמעות קריטית במניעת תאונות.

מתי עבודת הצוות אפקטיבית?

עבודת צוות טובה קיימת בדרך כלל בצוותים בהם התקשורת היא טובה, תהליך קבלת ההחלטות נעשה בצורה משתפת, קיימת פתיחות מצד חברי הצוות לרעיונות, היעדים ברורים לכולם, ויש מחויבות גבוהה של חברי הצוות למשימות. לכל אחד מנושאים אלו השפעה קריטית על הבטיחות של הצוות.

תקשורת בצוות:

בחקירת אסון תעופתי התברר שאחד הגורמים לתאונה היה תקשורת לקויה של משנה לטייס הראשי עם הטייס הראשי. חוסר אסרטיביות מצדו של המשנה, והחשש שלו להציף בעיות בטיחותיות שנתקל בהן, גרמו להתעלמות מתקלות בטיחות, שהובילו בסופו של דבר להתרסקות מטוס. כאשר הסימנים מוסכמים בצוות, השפה אחידה, המונחים המקצועיים מוכרים לכולם, ואמצעי התקשורת זמינים (מכשירי קשר, כריזה וכו') הסיכוי לתאונות קטן יותר. לכן, בדרך לתרבות מנצחת של אפס תאונות, הדבר הכי חשוב שכדאי לעבוד עליו, הוא התקשורת בצוות.

קבלת החלטות:

כאשר מתנהל בצוות סיעור מוחות פתוח וכולם מביעים את דעתם בצורה חופשית, הצוות יכול להגיע לפתרונות מדהימים לבעיות. אבל הדרך בה החלטות מתקבלות בקבוצה יכולה  להיות מתכון לאסון. בני אדם בקבוצה לוקחים סיכונים יותר מאשר שהם לבד, ונוטים לפזר את האחריות במצבים מסוכנים. הסיפור המוכר ביותר הוא של אישה שהותקפה ברחוב בניו-יורק, ובמשך יותר משעה עוברי אורח התעלמו ממנה. בסדרת ניסויים שערכו חוקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית מצאו שבני אדם יתעלמו מסיכונים או ממצבי חירום, בגלל תופעת פיזור האחריות, ובגלל שמפחדים שהאחריות לטיפול באירוע תיפול עליהם.

קבלת החלטות בצוות יכולה להיות גרועה גם כאשר יש מנהיג דומיננטי בצוות, שאף אחד לא רוצה להתעמת איתו. כאשר עובד בצוות כזה ירצה להתריע על בעיית בטיחות, והוא יודע שהמנהל כנראה יחשוב אחרת ממנו, הוא יבחר להימנע מעימותים.

חשיבה קבוצתית:

השקענו זמן וכסף בפרויקט גדול, בלי לבחון מספיק חלופות. עם הזמן, החלו לצוף סימנים ששיטת העבודה לא הייתה נכונה, וייתכן שצריך לבטל את הפרויקט. כאשר תופעת החשיבה הקבוצתית חזקה בצוות, אנשים יתעלמו מהסימנים, בעיקר אם יש מנהיג חזק לקבוצה, ודעתו גלויה. אנשים יפעילו צנזורה עצמית, וימנעו מעימותים. אנשים נוטים להימנע מהבעת דעה, אם הם חושבים שהרוב בקבוצה חושבים אחרת. ככל שהקבוצה יותר הומוגנית ומלוכדת, הסיכויים לחשיבה קבוצתית גבוהים יותר. לכן, בצוות טוב צריכים להיות אנשים מרקע שונה,  צריך לעודד השמעת דעות שונות, ורצוי שמנהיג הקבוצה ישמיע דעתו בסוף הדיון, כדי לא להשפיע על הדיון.

מה עושים?

כמנהלים, עליכם לשים לב כל הזמן לנושא עבודת הצוות, ולהיות ערים להשפעות של עבודת צוות אפקטיבית על ההתנהגות הבטיחותית של העובדים. וודאו שבכל דיון המתקיים בצוות, כולם משתתפים, ושאתם מעודדים הבעת דעות שונות. לפני ביצוע משימת תחזוקה למשל, כדאי מאוד לקיים דיון של מספר דקות על הסיכונים בעבודה, לבחון ביחד עם העובדים את התרחישים שיכולים להיות במשימה, ולוודא שחלוקת האחריות בצוות ברורה.  מומלץ מאוד לנתח עם הצוותים אירועי בטיחות שקרו בעבר, ולקיים סיעור מוחות כיצד ניתן למנוע הישנות אירועים דומים בצוות. וודאו שבדיונים מסוג זה אתם שומרים על כללי ניהול סיעור מוחות, והם לא נושאים אופי של הרצאה או חלוקת הוראות.